הנשימה היא פעולה שנמצאת בבסיס תופעת החיים.
החיים מתחילים עם הנשימה הראשונה של הרך הנולד והרצף התמידי והמחזורי של השאיפה והנשיפה מלווה אותנו במהלך כל חיינו.
הנשימה מכניסה חמצן וצ'י (פראנה, פנאומה, קי = אנרגיית החיים) לרקמות ולתאים.
בכל תא מתבצעת נשימה תאית באמצעות אברונים מיוחדים שנקראים מיטוכונדריות.
ללא נשימה, אין חיים.
היום, אנחנו כבר יודעים שנשימה נכונה הינה הכרחית לא רק לקיום חיים אלא גם על מנת לאפשר התחדשות.
חידוש רקמה ושיקומה, דורשת אספקת חמצן וצ'י סדירות.
מחסור באספקת חמצן, מביא לנזק רקמתי ומונע שיקום.
מחקרים רבים מראים כי במצבים מסויימים הגוף סוגר את אספקת הדם והחמצן למקומות מסויימים וכך מונע את פעולת ההתחדשות והשיקום הטבעיים בגוף האדם.
מצבים אלה לרוב תלויי מצבי עקה שונים (סטרס פיזי או נפשי), הדחקה רגשית, מחלות או פציעות.
בימנו, גברה המודעות והשימוש במונח
מחלות עולם מערבי על מנת לתאר מחלות ששכיחותן עולה יחד עם העליה בתוחלת החיים.
אז מה עושים ומה מומלץ?
לנשום, לנשום נכון. לפתוח את אספקת הדם והחמצן למקומות שאינם מוזנים, לפתוח את החסימות בשדה האנרגטי של המטופל שמונעות ממנו את ריפויו וכמובן, שימוש בתא לחץ מתון מועשר בחמצן.